הוראות תיקון השואה (Loi du 6 בדצמבר 1948) — בלגיה

תוואי זה נוגע למסגרת פיצויי השואה הבלגית שהוקמה על ידי Loi du 6 בדצמבר 1948, המנוהלת באמצעות השירות הפדרלי לקורבנות מלחמה (Service fédéral des Victimes de la Guerre). זהו מסלול מושרש של פיצויים המכוון לניצולי שואה מוכרים ישירות ולצאצאיהם מדרגה ראשונה. זו לא תכנית אזרחות-בשחזור בסגנון ספרדי מהסוג שנמצא בפורטוגל או בספרד - לבלגיה אין תכנית כזו - והיקף העברת הירידה במסגרת הפיצוי מוגבל.

אזרחות בלגית היא סמכות פדרלית בלעדית לפי סעיף 8 של החוקה. הוראות הפיצוי פועלות במסגרת Code de la nationalité belge (CNB) הרחב יותר - Loi du 28 juin 1984 (M.B. 12 juillet 1984), כפי שתוקן. התיקונים העיקריים כוללים את Loi du 4 בדצמבר 2012, שהציג את משטר הרכישה הנוכחי שנבנה סביב מסלול אינטגרציה מתמשך והחליף את משטר ההצהרות הקודם, ואת Loi du 18 juin 2024, אשר קודד את הערכת המידתיות בחוק האיחוד האירופי (שמקורה מבית המשפט לצדק בפסיקות Tjebbes, C-122, ו/11). רוטמן, C-135/08) למקרים של אובדן אזרחות ואובדן תואם של אזרחות האיחוד האירופי.

מבחינה פרוצדורלית, המסלול הרלוונטי לרכישת אזרחות או להחזרת אזרחות מטופל בפני ה-Officier de l'état civil בקומונה, כאשר ה-Procureur du Roi (פרקט) יכול לתת חוות דעת במסגרת חלון ההתנגדות הסטטוטורי, ובית הדין למשפחה המוסמך לסכסוכים קשורים. השפה הרלוונטית של ההליכים (הולנדית, צרפתית או גרמנית) עוקבת אחר סמכות השיפוט של הקהילה הלשונית הרלוונטית תחת Loi du 18 juillet 1966. המבנה הפדרלי, התלת-לשוני של בלגיה פירושו שהעניינים מעובדים דרך ה-Communauté française (FR), ה- Vlaamse Gemeenschap (NL), או ה-Duitssprachige לפי הקהילה המוסמכת (DE).

מסלול זה נשען על מסגרת פיצויי השואה של בלגיה, המעוגנת ב-Loi du 6 בדצמבר 1948, המנוהלת באמצעות השירות הפדרלי הבלגי לקורבנות מלחמה. הוראות אלה קובעות אמצעי פיצוי לקורבנות השואה עם היקף מוגבל להעברה לצאצאים; הם אינם מהווים חוק אזרחות בסגנון ספרדי, ובבלגיה אין מקבילה לתוכנית הפורטוגלית או הספרדית. ההיקף המדויק של שידור צאצא נותר שנוי במחלוקת.

כאשר המסלול פועל כמסלול לשיקום לאום (החזרה), הוא כפוף ל-Code de la nationalité belge (CNB), שנחקק במקור כ-Loi du 28 juin 1984 ובעקבות כך תוקן. הוראות המסגרת הרלוונטיות כוללות את סעיפים 8, 9, 10, 11, 11bis, 12, 12bis, 13, 22, 23, 23/1 ו-24. שיקום לפי סעיף 24 CNB מחייב שנים עשר חודשי שהייה בבלגיה יחד עם הצהרת שיקום. בית המשפט הבלגי לכסף (Cass., 1ère ch., 13 בדצמבר 2018) קבע כי השחזור הוא מכונן ולא הצהרתי בתוקף.

ה-Loi du 27 בדצמבר 2006 שינה את סעיף 22 §1 כדי להסיר את האובדן האוטומטי של אזרחות בלגית, החל מה-28 באפריל 2008, המשמש גם כעוגן למסגרת הלאומיות הכפולה של בלגיה. Loi du 4 בדצמבר 2012 הציג את משטר ה-CNN, והחליף את משטר ההצהרות הקודם במסלול אינטגרציה רציף של חמש שנים. Loi du 18 juin 2024 קידד את מסגרת המידתיות של האיחוד האירופי לאובדן אזרחות לתוך החוק הבלגי, תוך הסתמכות על פסיקות בית המשפט של האיחוד האירופי ב-Tjebbes (C-221/17) ו-Rottmann (C-135/08).

ה-CNB חל באופן אחיד כחוק פדרלי בכל האזורים בשפה הצרפתית, ההולנדית והגרמנית. על פי הקצאת הכשירות המשתקפת בסעיף 12bis, דרישות האינטגרציה מועברות באמצעות מסגרות האינטגרציה האזוריות (הinburgering הפלמית, parcours d'integration הוולונית, תכנית פרימו-מגיעים של בריסל וDekret של הקהילה דוברת הגרמנית). פסיקה חוקתית מ-Cour Constitutionnelle (במיוחד החלטות 122/2013, 73/2014 ו-198/2014) מספקת עוד יותר את הפרשנות של חוק הלאום הבלגי.