שימור/שיקום מזרח טימור (DL 308-A/75 לא הוחל)
אזרחות בפורטוגל
- זכאות
- מזרח טימור תופסת עמדה חריגה מבחינה משפטית בדיני הלאום הפורטוגזיים משום שצו חוק 308 A/75 מ-24 ביוני 1975 - הכלי ששלל את מרבית תושבי המושבות האפריקניות לשעבר מהלאום הפורטוגלי שלהם בעת העצמאות - מעולם לא הוחל על מזרח טימור. פורטוגל סירבה באופן עקבי להכיר
- לוח זמנים
- T2
- ויתור על אזרחות
- לא נדרש
דף זה תורגם אוטומטית. הגרסה האנגלית היא המחייבת.
סקירה כללית
מזרח טימור תופסת עמדה חריגה מבחינה משפטית בדיני הלאום הפורטוגזיים מכיוון שצו חוק 308-A/75 מ-24 ביוני 1975 - הכלי ששלל את רוב תושבי המושבות האפריקניות לשעבר מהלאום הפורטוגזי שלהם בעצמאות - מעולם לא הוחל על מזרח טימור. פורטוגל סירבה באופן עקבי להכיר בסיפוח מזרח טימור על ידי אינדונזיה בשנים 1975–1976, והתייחסה לשטח כאל הממשל הפורטוגלי de jure לאורך כל הכיבוש (1975–1999). כתוצאה מכך, אזרחים פורטוגליים טימוריים שלפני 1975 שמרו על אזרחותם הפורטוגלית לאורך כל תקופת הכיבוש והצליחו להעביר את הלאום שלו ממוצא תחת שרשרת jus-sanguinis הרגילה של Lei 37/81.
מסלול זה פעיל במובן זה שהזכות לאזרחות פורטוגלית לאזרחים מתאימים של לפני 1975 טימוריים וצאצאיהם מתקיימת במסגרת סעיף 1 כללי Lei 37/81. Lei Orgânica 1/2026 לא הציג הגבלה ספציפית לדה-קולוניזציה למזרח טימור.
עם עצמאותה והשבת הריבונות ב-20 במאי 2002, אימצה טימור-לסטה חוקה המתירה במפורש אזרחות כפולה, כלומר בעלי אזרחות פורטוגלית לא עמדו בפני בחירה כפויה בין אזרחות פורטוגלית וטימורית.
מי זכאי
אדם זכאי אם:
- נולד במזרח טימור (טימור-לסטה) לפני הסיפוח האינדונזי (25 בנובמבר 1975 / הכרזת השילוב 17 ביולי 1976); ו
- בעל אזרחות פורטוגזית בתאריך זה על פי החוק שהיה אז פעיל (לפני המסגרת של Lei 37/81, עידן Lei 2098/1959, W1); ו
- לא ויתר מרצון על אזרחות פורטוגזית לפי סעיף 8 Lei 37/81.
מכיוון ש-DL 308-A/75 לא היה ניתן ליישום, לא התרחשה מבצע שלילת אזרחות אוטומטית ביחס לטימור. לפיכך אזרחים טימוריים שלפני 1975 שמרו על אזרחות פורטוגלית דרך הכיבוש 1975–1999 ודרך העצמאות 1999–2002 ללא כל צורך בהצהרת שיקום.
קבוצת מוצא: ילדים ונכדים של אזרחים פורטוגזיים טימוריים לפני 1975
צאצאים טימוריים לאחר העצמאות עשויים לתבוע אזרחות פורטוגלית דרך שרשרת המוצא הרגילה:
- סעיף 1(1)(א) Lei 37/81: ילד של אזרח פורטוגלי שנולד בפורטוגל (אוטומטי).
- סעיף 1(1)(ב) Lei 37/81: ילד שנולד בחו"ל של הורה המשרת את המדינה הפורטוגלית (אוטומטי).
- סעיף 1(1)(ג) Lei 37/81: ילד שנולד בחו"ל של הורה פורטוגלי, רשום במרשם האזרחי של פורטוגל או מצהיר על הרצון להיות פורטוגלי (ייחוס - מקנה אזרחות מקורית אקס tunc לפי סעיף 11).
החל מ-29 ביולי 2015 (LO 9/2015, הוספת סעיף 1(1)(ד)), לנכדים של אזרח פורטוגלי מקורי יש גם מסלול ייחוס, בתנאי שהם עומדים במבחן קישורי קהילה יעילים. לפי LO 1/2026 (סעיף 1(3)), מסלול הנכדים מחייב כעת את הסוללה המלאה של סעיף 6(1)(c)-(h) (שפה + תרבות/היסטוריה/סמלים; ידע אזרחי/פוליטי; הכרזה חגיגית; אין הרשעה למאסר אפקטיבי העולה על 3 שנים בגין עבירות איום/איומים אפקטיביים של האיחוד האירופי לא; הצהרה.
עבור bisnetos (נינים), המסלול החדש של סעיף 6(8) התאזרחות עם פטור (W7, EIF 19-05-2026) זמין אם יש להם 5 שנים מגורים חוקיים בפורטוגל והם עומדים בכל התנאים של סעיף 6(1) למעט alínea b). זהו concessão (התאזרחות), לא ייחוס originária, ואינו משכפל את עצמו: ילדיו של הביסנטו שנולדו לאחר ההתאזרחות הם ילדים של אזרח פורטוגלי (שרשרת סעיף 1(1)(ג)) אך הביסנטו עצמו אינו "português originário" למטרות ייחוס נכד בסעיף 1(1)(ד).
אחרי 1999 (לאחר מסירת הפורטוגזית של טימור): לא תתאפשר רכישה חדשה של אזרחות פורטוגלית על בסיס קשר לטימור לאחר 20 בדצמבר 1999 אלא דרך שרשרת המוצא הרגילה מבעל אזרח פורטוגלי לפני 1999. לטימור מתייחסים כאל "abroad" למטרות jus-sanguinis.
דרישות
על האדם להוכיח:
- לידה במזרח טימור לפני 25 בנובמבר 1975 (תעודת לידה או מקבילה ארכיונית).
- מעמד אזרחות פורטוגזית באותו תאריך (המעיד בדרך כלל על ידי רישומי רישום אזרחי לפני 1975, תעודות טבילה או רישומים אדמיניסטרטיביים קולוניאליים המוחזקים ב-Arquivo Histórico Ultramarino או Arquivo Histórico de Timor).
- היעדר ויתור מרצון לפי סעיף 8 Lei 37/81 (הצגה שלילית; הצהרה מספיקה בפועל).
- בפועל: רישום ב-Registo Nacional de Pessoas (RNP) ב-Conservatória dos Registos Centrais (CRC) / IRN.
עבור צאצאים הטוענים לשידור jus-sanguinis (סעיף 1(1)(ג))
- תעודת לידה של התובע.
- תעודת לידה של ההורה הלאומי הפורטוגלי (או הסבא, אם חל מסלול נטו לפי סעיף 1(1)(ד).
- עדות לאזרחות הפורטוגזית של ההורה: רישום ברישום האזרחי בפורטוגל, דרכון או רישום קדולה.
- למקרים של סעיף 1(1)(ג) שבהם הילד לא היה רשום בלידתו בחו"ל: הצהרת דירות שהוגשה ל-IRN/CRC או לקונסוליה הפורטוגלית המאשרת את הרצון להיות פורטוגלי.
מבחן שפה
CIPLE (Centro de Avaliação de Português Língua Estrangeira), מנוהל על ידי CAPLE באוניברסידה דה ליסבואה, המאשר מינימום A2 CEFR. אזרחי CPLP נהנים מחזקת השפה של סעיף 6(10) המכסה את רכיב השפה בלבד, ולא ממרכיב התרבות/היסטוריה/סמלים המורחבים של סעיף 6(1)(ג) שהוכנס על ידי LO 1/2026.
מסמכים
Archival documentation for Timorese ancestry cases typically requires:
- Birth certificates from the Registo Civil de Timor or ecclesiastical (baptism) records. Many records are held in the Arquivo Histórico Ultramarino (Lisbon) or in the Arquivo Histórico de Timor.
- Portuguese civil registration records showing the ancestor's entry in the Lei 37/81 or pre-1981 registry system.
- Residency evidence (if relevant, e.g., pre-1975 colonial identity documents, cedulas, or residence certificates).
- For descent cases: chain of birth certificates linking the applicant to the pre-1975 Timorese national.
- For neto/bisneto cases: additional integration evidence (CIPLE certificate, culture/civics documentation per pending Regulamento, criminal record certificates — Portuguese and country-of-residence).
- : DL 308-A/75 full primary text has not been retrieved at T1 in this corpus (DRE 403/binary). The inapplicability to Timor is confirmed by secondary convergence (S-C30 GLOBALCIT report; S-C31 Wikipedia; S-C32 LegalClarity) and by the well-established historical record. Practitioners should consult the DRE archive directly or the Arquivo Histórico Ultramarino for the primary decree text.
כיצד להגיש
נוהל עבור אזרחים טימוריים לפני 1975:
- הגש בקשת הכרה / Declaração de manutenção ב-IRN/CRC עם תיעוד ארכיוני תומך.
- IRN מוודא זכאות ורושם את הלאום ב-RNP.
- אם זכאות ערערה: ערעור לבתי המשפט המנהליים (Tribunal Administrativo e Fiscal); ערעור נוסף לבית הדין העליון Administrativo.
נוהל עבור צאצאים (סעיף 1(1)(ג) declaração):
- אסוף מסמכים תומכים (תעודות לידה, רישום PT של ההורים או דרכון).
- קובץ הצהרת ה-vontade ב-IRN/CRC או בקונסוליה.
- IRN רושם את הייחוס ב- RNP. ייחוס מקנה לאום לשעבר (סעיף 11 Lei 37/81).
נוהל עבור נתיבי נטו (סעיף 1(1)(ד)) או ביסנטו (סעיף 6(8)):
- עמידה בתנאי האינטגרציה הרלוונטיים (ראה זכאות לעיל).
- קובץ בקשה ב-IRN/CRC.
- לסעיף 6(8) bisneto: הממשלה (Ministério da Justiça) מנפיקה את ההרשאה - שיקול דעת ("pode conceder").
עמלה ממשלתית: חלות עמלות רישום אזרחי סטנדרטיות של IRN; ההליך לקטינים הוא בחינם לפי סעיף 6(12) (חל רק על מסלולי המשנה של התאזרחות, לא על מסלולי הייחוס הנושאים דמי רישום בתעריפים סטנדרטיים).: לוח תשלומים ספציפי לא מוצמד ב-T1 בקורפוס הנוכחי.
פיקוח של Ministerio Público: חבר הפרלמנט רשאי, בתוך שנתיים מיום הרישום (סעיף 10(1) Lei 37/81), להתנגד לרכישה לפי צוואה לפי סעיף 9(1)(א) בטענה של אי-קיומה של זכויות היוצרים. הנמל הבטוח של סעיף 9(2) (>6 שנים נישואים/יוניאו או ילדים נפוצים PT-לאומיים) אינו חל על מסלולי הירידה/ייחוס, אך הוא רלוונטי אם מסלול נישואין נמשך במקביל. TC Ac. 768/2024 (בהכללה על ידי Ac. 522/2025, 17-06-2025, DR Série I n.º 140, 23-07-2025) קבע כי סעיף 56(1) של Regulamento (DL 26/2022 redaction) הקובע את המועד האחרון להתנגדות מרישום RNP - ולא את ההצהרה הבלתי חוקית - ולא את ההצהרה הבלתי חוקית - 10 Lei 37/81; הרגולציה אינה יכולה לעקוף את החוק האורגני).
בסיס משפטי
שכבת האמנה: חוקת טימור-לסט משנת 2002, אמנות [הוראת אזרחות כפולה] - מאפשרת שמירת אזרחות פורטוגזית ללא חילוט (S-C31, S-C32).
סמכות חוקתית: סעיף CRP 164(ו) - רכישה, אובדן ורכישה מחדש של אזרחות פורטוגלית היא הסמכות הבלעדית, שאינה ניתנת להאצלה, של ה-Assembleia da República המופעלת על ידי החוק האורגני (סעיף 166(2) CRP). האיים האזוריים ומדיירה אינם מעניקים אזרחות נפרדת (סעיף CRP 225(3)). ערעורים על החלטות IRN/CRC פונים לבתי המשפט המנהליים/Supremo Tribunal Administrativo (מאז LO 2/2006), לא לבתי משפט אזרחיים.
אפקט LO 1/2026: אין שינוי במסגרת הדה-קולוניזציה של מזרח טימור. רשימת התיקונים האופרטיביים בסעיף 2 של LO 1/2026 אינה נוגעת באף הוראה המסדירה אזרחים טימוריים לפני 1975. הוראות ה-jus-sanguinis הכלליות של סעיף 1(1)(א)-(ג) נותרו ללא שינוי גם ב-W7.
Sources
|-----|--------|------|-----------| | S-C30 | GLOBALCIT CR 2017/07 — East Timor report (Patricia Jeronimo), ecoi.net | T2 | DL 308-A/75 not applied to Timor; pre-1975 retention; post-1999 descent | | S-C31 | Wikipedia — East Timorese nationality law | T3 | Timor-Leste Constitution dual-nationality permission | | S-C32 | LegalClarity — Timor-Leste Independence and Restoration of Sovereignty | T3 | Formal restoration of sovereignty 20 May 2002; DL 308-A/75 never applied | | | Lei 37/81 consolidated text — pgdlisboa.pt | T1 | Art 1(1)(a)-(c) jus sanguinis chain; Art 11 ex-tunc attribution | | | LO 9/2015 — pgdlisboa.pt | T1 | Art 1(1)(d) grandchild (neto) route introduced | | | LO 1/2026 full text — homepagejuridica.pt | T2 | Art 1(3): full Art 6(1)(c)-(h) battery for netos; Art 6(8): bisneto route | | | LO 1/2026 — debates.parlamento.pt | T1 | Art 6(8) verbatim text | | S-A2-05 | TC Comunicado Ac. 1133/2025 | T1 | Constitutional anchor (reserva absoluta de lei parlamentar) | | S-E1-22 | CRP Art 164(f) (English version) | T1 | Exclusive AR competence over nationality | | | pgdlisboa — Lei 37/81 consolidada (13ª versão = LO 1/2026) | T1 | Current consolidated text; Art 6(8) bisneto confirmed | | S-C36 | ImmigrantInvest + T2/T3 — LO 1/2026 effects on non-Sephardic pathways | T3 | No specific PALOP/Timor changes reported for LO 1/2026 | | | Evidence Table — DL 308-A/75 not applied to Timor | — | Core assertion |
תרחישים לדוגמה
התרחישים לדוגמה מוצגים באנגלית.
ELIGIBLE — confirmation of retained Portuguese nationality. DL 308-A/75 was never applied to East Timor; Ana, born before the 1975 Indonesian annexation and registered as a Portuguese national, retained her citizenship through the occupation period. Her situation does not require a restoration declaration; she needs only to confirm her registration in the RNP at the IRN/CRC, presenting her pre-1975 civil registry documentation. Her nationality confers originária status (Art 11 Lei 37/81 ex-tunc).
DL 308-A/75 not applied to Timor; pre-1975 Timorese Portuguese nationals retained citizenship through occupation. The 1975 annexation was never recognised by Portugal. Art 1 Lei 37/81 (W2, 1981) extended the ordinary descent-and-attribution framework to all territories; no Timor-specific stripping mechanism existed. No voluntary renunciation under Art 8 is recorded. Supporting pins: S-C30 (GLOBALCIT), S-C32 (LegalClarity). LO 1/2026 introduced no change to this framework.
LIKELY ELIGIBLE — jus sanguinis attribution under Art 1(1)(c) Lei 37/81. Miguel's father João is a Portuguese national (pre-1975 Timorese retained, DL 308-A/75 not applied). Miguel, born abroad to a Portuguese parent, may acquire nationality by filing a declaração de vontade with the IRN/CRC or Portuguese consulate in Australia, or by registering his birth in the Portuguese civil registry. Attribution is ex tunc (Art 11). Documentation required: Miguel's birth certificate; João's proof of Portuguese nationality (pre-1975 Timorese civil registry entry or cedula); evidence João did not renounce (Art 8). NLR caveat: João's documentation from the Arquivo Histórico Ultramarino (Lisbon) or colonial archives may be needed if registry records are incomplete.
Art 1(1)(c) Lei 37/81 (unchanged by LO 1/2026): originária attribution to children born abroad of a Portuguese national on registration in PT civil registry OR declaration. João's pre-1975 Timorese nationality is confirmed by. Post-1999 Timor is treated as 'abroad' for jus-sanguinis purposes; Miguel born in Australia falls within the ordinary descent chain. No generation limit under Art 1(1)(c) for first-generation children of Portuguese nationals. confirms LO 1/2026 introduced no new Timor-specific restriction.
סיכום אינפורמטיבי שנערך ממקורות משפטיים ראשוניים — אינו ייעוץ משפטי. חוקי אזרחות משתנים; אמתו מול הרשות המוסמכת לפני שתפעלו. אומת לאחרונה ב-2026-05-30.
עקבו אחר שינויים במסלול זה
כללי מוצא והתאזרחות משתנים. נשלח לכם אימייל בשפה פשוטה כשמשהו שמשפיע על Portugal מתעדכן — ללא ספאם.