XCTFR-XCT-02

Perte de la nationalité française (Art 23 à 23-9)

אזרחות בFrance

זכאות
Le chapitre IV du Titre Ier bis du Code civil (articles 23 à 23-9) définit les mécanismes par lesquels tout ressortissant français — y compris les Français d'origine — peut perdre la nationalité française : acquisition volontaire d'une nationalité étrangère (article 23), désuétude pour les générations nées à l'étranger sans lien avec la France (article 23-6), ou comportement incompatible avec la qualité de Français (emploi dans une armée ou un service public étranger, articles 23-7 et 23-8). La perte est distincte de la déchéance (FR-XCT-01, sanction pénale prononcée par décret) : elle intervient par déclaration, de plein droit ou par décret, et relève du contrôle du juge judiciaire (Cour de cassation, 1re chambre civile), à l'exception du sous-parcours décret des articles 23-7/23-8 qui relève du Conseil d'État.
לוח זמנים
medium
ויתור על אזרחות
לא נדרש

דף זה תורגם אוטומטית. הגרסה האנגלית היא המחייבת.

סקירה כללית

FR-XCT-02 אינו מסלול רכישה - הוא מסלול הפסד.הוא שולט עלperte de la nationalité française: קבוצת המנגנונים שבאמצעותם אזרח צרפתי מאבד צרפתית אזרחות מרצון (על ידי הצהרה מפורשת), מעין אוטומטית (désuétude), או על ידי צו (התנהלות צבא חוץ / חוץ-שירות ציבורי). הוא נשלט על ידי הקוד האזרחי, Titre Ier bis, פרק IV, סעיף 1 «De la perte», סעיפים 23 à 23-9 (FR-SRC-A1-004; FR-SRC-D-009).

ההבחנה הבודדת הנושאת עומס שממסגרת את כל המסלול היא פיצול ה-perte / déchéance:

צירPerte (Art 23 à 23-9 — THIS route, FR-XCT-02)Déchéance (Art 25 / 25-1 — FR-XCT-01)
טבעהפסד מרצון או מעין אוטומטיקיפוח עונשי (סנקציה "ayant le caractère d'une עונש")
טריגררכישת אזרחות זרה מרצון (סעיף 23); désuétude (אמנות 23-6); התנהלות צבא חוץ / שירות חוץ-ציבור (סעיף 23-7/23-8)הרשעה בטרור / atteinte aux intérêts fondamentaux וכו' (4 עילות סגורות)
למי אפשר להגיעכל אזרח צרפתי (כולל français d'origine)רק אנשים שרכשו אזרחות צרפתית
מכשירהצהרה מפורשת (סעיף 23); פעולת החוק / שיפוט (désuétude); דקר (אמנויות 23-7/23-8)Décret אחרי avis conforme du Conseil d'État
סקור את המסלולמשפטי - Cour de Cassation, 1re ch. civ. (contentieux de la nationalité, מעמד/שיוך); CE רק לאמנויות 23-7/23-8 דעקרטי תת-מסלולאדמיניסטרטיבי - Conseil d'État, excès de pouvoir

לא לערבב בין השניים. Déchéance היא סנקציה עונשית שנבדקת על ידי השופט המינהלי; perte נבדק על הפסד (עבור ליבת הסטטוס/השתייכות) על ידי השופט שיפוטי (FR-EVID-E2-023; FR-EVID-E2-025; FR-SRC-G-018).

נקודת מסגור שנייה: צרפת סובלת באופן מלא אזרחות כפולה ומרובה (מאז הוקעה של ETS 043 פרק I, החל מ-5 במרץ 2009). כתוצאה מכך, רכישת זר לאום אינו גורם לאובדן אזרחות צרפתית - סעיף 23 perte עולה רק על אקספרס הצהרה מאת רב סרן תושב חוץ לארץ (FR-EVID-E2-023; FR-EVID-E3-019; FR-EVID-E3-025; FR-SRC-B1-004; FR-SRC-B1-005).

ביטחון: גבוה על הארכיטקטורה הסטטוטורית והפיצול של perte/déchéance (קוד אזרחי מילה במילה; מבנה הפרק התכנס על פני שתי שליפות T1). שודרג ל-HIGH בשאלה החוקתית désuétude לאחר אישורCC 2025-1130/1131/1132/1133 QPC du 11 באפריל 2025 (סעיף 30-3 תואם - ה-QPC הוכרע, אינו תלוי יותר); MEDIUM נשאר רק על הגרגיר


כיצד להגיש

  1. Art 23 perte par déclaration (התנדבותית). הרס"ן תושב חוץ, לאחר שרכש מרצונו אזרח זר, מגיש הצהרה מפורשת על אובדן במסגרת האמנויות 26 ואילך. נוֹהָל (רישום על ידי הרשות המוסמכת; ההפסד נכנס לתוקף עם הרישום). בלי ה הצהרה, אזרחות צרפתית נשמרת (FR-EVID-E2-023; FR-SRC-A1-004; FR-SRC-D-009).
  2. Art 23-6 perte par désuétude. הוקם על ידי שיפוט של tribunal judiciaire (contentieux de la nationalité), על הוכחה של 50 שנות החזקה / היעדרות מגורים במעלית קַו; אמנות 30-3 שולטת בהוכחה (règle de preuve) (FR-SRC-G-018; FR-SRC-G-013).
  3. אמנויות 23-7 / 23-8 perte par décret. מבוטא על ידי décret (אמנות 23-7: comportement comme national étranger, המחזיק באזרחות זו; סעיף 23-8: סירוב להתפטר מצבא/ציבור זר שירות לאחר צו ממשלתי), עם מעורבות Conseil d'État והאדם שהוכנס א עמדה להפקת תצפיות; ניתן לערער על ידי recours pour excès de pouvoir לפני ה Conseil d'État (FR-SRC-A1-004; FR-SRC-D-009).
  4. הוכחה / CNF. בכל פרט מעורער, הנטל Art 30 מוטל על האדם שהלאום שלו מדובר אך עובר למתמודד שבו האדם מחזיק ב-CNF (Cass 19-13.483) (FR-EVID-E3-006; FR-SRC-G-012).
  5. מידתיות האיחוד האירופי. כאשר אובדן גורר אובדן אזרחות האיחוד האירופי, מידתיות אינדיבידואלית בדיקה (עם שחזור אפשרי מ-ex tunc) חלה (Cass 24-13.921, on désuétude facts; Tjebbes) (FR-EVID-E2-030; FR-SRC-G-011).
  6. רכישה מחודשת. הצהרת חידוש (Art 24-2) או par décret (Art 24-1) היא ההחלמה נתיב (FR-SRC-A1-004; FR-SRC-D-009).

בסיס משפטי

החוק השולט הוא הקוד האזרחי, Titre Ier bis, Chapitre IV (« De la perte, de la déchéance et de la réintégration »), סעיף 1 «De la perte», Arts 23 à 23-9, בתוקף החל מתאריך 30/05/2026 (FR-SRC-A1-004; FR-SRC-D-009). חוק הלאום לא היגר ל-CESEDA; את קוד אופרטיבי נשאר Titre Ier bis.

תרחישים לדוגמה

התרחישים לדוגמה מוצגים באנגלית.

  • eligible

    Code civil Art 23 provides that a French major residing habitually abroad who voluntarily acquires a foreign nationality only loses French nationality if they EXPRESSLY DECLARE their intention to renounce it (declaration under Arts 26 ff.). Loss is NOT automatic — it requires an express declaration. Since the applicant made no such declaration, French nationality is RETAINED. France fully tolerates dual nationality: since 5 March 2009 (ETS 043 Chapter I denunciation effective), France has no obligation to require loss of French nationality on acquisition of another. The applicant remains French and a US dual national.

סיכום אינפורמטיבי שנערך ממקורות משפטיים ראשוניים — אינו ייעוץ משפטי. חוקי אזרחות משתנים; אמתו מול הרשות המוסמכת לפני שתפעלו. אומת לאחרונה ב-2026-05-31.

עקבו אחר שינויים במסלול זה

כללי מוצא והתאזרחות משתנים. נשלח לכם אימייל בשפה פשוטה כשמשהו שמשפיע על France מתעדכן — ללא ספאם.