Perte de la nationalité française (Art 23 à 23-9)

FR-XCT-02 אינו מסלול רכישה - הוא מסלול הפסד. הוא שולט בperte de la nationalité française: קבוצת המנגנונים שבאמצעותם אזרח צרפתי מאבד אזרחות צרפתית מרצונו (בהצהרה מפורשת), **מעין אוטומטית(/**foreign-decree) התנהלות שירות חוץ-ציבור). הוא נשלט על ידי הקוד האזרחי, Titre Ier bis, פרק IV, סעיף 1 « De la perte », סעיפים 23 עד 23-9.

ההבחנה הבודדת הנושאת עומס שממסגרת את כל המסלול היא פיצול ה-perte / déchéance:

| ציר | פרטה (סעיף 23 à 23-9 — מסלול זה, FR-XCT-02) | Déchéance (סעיף 25 / 25-1 — FR-XCT-01) | |---|---|---| | טבע | הפסד מרצון או מעין אוטומטי | קיפוח עונשי (סנקציה "ayant le caractère d'une punition") | | טריגר | רכישת אזרחות זרה מרצון (סעיף 23); désuétude (סעיף 23-6); התנהגות של צבא חוץ / שירות חוץ-ציבור (סעיף 23-7/23-8) | הרשעה בטרור / atteinte aux intérêts fondamentaux וכו' (4 עילות סגורות) | | למי אפשר להגיע | כל אזרח צרפתי (כולל. français d'origine) | רק אנשים שרכשו אזרחות צרפתית | | מכשיר | הצהרה מפורשת (סעיף 23); פעולת החוק / שיפוט (désuétude); דקר (סעיפים 23-7/23-8) | Décret אחרי avis conforme du Conseil d'État | | סקור מסלול | משפטי - Cour de Cassation, 1re ch. civ. (contentieux de la nationalité, מעמד/שיוך); CE רק עבור סעיפים 23-7/23-8 דע-cret תת-מסלול | אדמיניסטרטיבי - Conseil d'État, excès de pouvoir |

לא לערבב בין השניים. Déchéance היא סנקציה עונשית שנבדקת על ידי השופט המינהלי; perte נבדק על הפסד (עבור ליבת הסטטוס/השתייכות) על ידי השופט שיפוטי.

נקודת מסגרת שנייה: צרפת סובלת לחלוטין אזרחות כפולה ומרובה (מאז הוקעה של ETS 043 פרק I, החל מ-5 במרץ 2009). כתוצאה מכך, רכישת אזרחות זרה אינה גורמת לאובדן אזרחות צרפתית - סעיף 23 perte עולה רק על הצהרה מפורשת של רס"ן תושב חוץ.

1. סעיף 23 perte par déclaration (התנדבותית). הרס"ן תושב חוץ לארץ, לאחר שרכש מרצונו אזרח זר, מגיש הצהרה מפורשת על אובדן לפי סעיפים 26 ואילך. הליך (רישום על ידי הרשות המוסמכת; ההפסד נכנס לתוקף עם הרישום). ללא ההכרזה, הלאום הצרפתי נשמר.
2. סעיף 23-6 perte par désuétude. נקבע על ידי פסק דין של tribunal judiciaire (contentieux de la nationalité), על הוכחה ל-50 שנות החזקה/היעדר מגורים בקו העולה; סעיף 30-3 קובע את ההוכחה (règle de preuve).
3. סעיפים 23-7 / 23-8 perte par décret. מבוטא על ידי décret (סעיף 23-7: comportement comme national étranger, המחזיק באזרחות זו; סעיף 23-8: סירוב להתפטר מצבא זר/שירות ציבורי לאחר צו מניעה ממשלתי), תוך מעורבות של Conseil d'État והאדם המוצב בעמדה להציג תצפיות; ניתן לערער על ידי recours pour excès de pouvoir לפני Conseil d'État.
4. הוכחה / CNF. בכל פרטה מוגשמת, הנטל סעיף 30 מוטל על האדם שאזרחותו מדובר אך עובר למתמודד שבו האדם מחזיק CNF (Cass 19-13.483).
5. מידתיות האיחוד האירופי. כאשר אובדן גורר אובדן אזרחות האיחוד האירופי, מידתיות אינדיבידואלית בדיקה (עם שחזור אפשרי מ-ex tunc) חלה (Cass 24-13.921, on désuétude facts; Tjebbes).
6. רכישה מחודשת. Réintégration par déclaration (סעיף 24-2) או par décret (סעיף 24-1) היא ההחלמה נָתִיב.

סעיף 23-6 קובע אובדן בדפוס: אדם שנולד בחו"ל מיוצאי צרפת שמעולם לא היה לו בעלות צרפתית ואשר לעוליו בעצמם לא היה לא חזקה או מגורים בצרפת במשך 50 שנה, ניתן להכריז על אזרחות צרפתית. זהו מנגנון נדיר והוא מוקם רק על ידי פסק דין - זהו רègle de preuve, שנקבע על ידי השופט השיפוטי, שלא הוכרע מינהלית.

מכונות désuétude / possession-d'état מעוגנות ב-Code civil Article 30-3, מצוטט כעת מילה במילה כפי שאושר על ידי CC 2025-1130/.../1133 QPC du 11 Avril 2025:

« Lorsqu'un individual réside ou a résidé habituellement à l'étranger, où les ascendants dont il tient par filiation la nationalité sont demeurés fixés תליון פלוס d'un demi-siècle, cet individual ne sera pas admis à faire la preuve qu'il a, pariation, la nationalité française si lui-même et celui de ses père et mère qui a été susceptible de la lui transmettre n'ont pas eu la possession d'état de Français. Le tribunal devra dans ce cas constater la perte de la nationalité française, dans les תנאי סעיף 23-6. »

סעיף 30-3 (פרק VI, סעיף 2, « De la preuve de la nationalité devant les tribunaux judiciaires ») מסדיר את הלכת 50 שנות החזקה-ד'אטאט / désuétude; זהו règle de preuve, לא fin de non-recevoir לפי סעיף 122 CPC (לכן אין הסדרת סעיף 126), והוא מעלה הנחה בלתי ניתנת לביטול של אובדן ברגע שהתנאים מתקיימים - המוחזקת conforme à la Constitution על ידי CC 2025-11131 av.. du. 2025.

Apex anchor (désuétude) - תיארוך מתוקן, כעת נפתר במלואו. קו désuétude פועל בשני שלבים:

• שלב QPC-renvoi (8 בינואר 2025). לפי arrêts nos 90 à 93 du 8 janvier 2025 (1re civ., formation de section; ה-Lead pourvoi הוא n° 24-13.921), Cour de cassation הוחלט לסעיף 30-3 dec 30-3. non-recevoir* לפי סעיף 122 CPC, אז אין הסדרת סעיף 126) ו-renvoyé four QPC ל-Conseil constitutionnel בשאלת ה-PFRLR שאובדן אזרחות על-ידי די-suétude ניתן לבטל רק על-ידי פסק דין. Conseil constitutionnel נאמר ב-15 בינואר 2025.
• שלב ההחלטה על QPC (11 באפריל 2025) - ה-QPC הוכרע, לא בהמתנה.CC n° 2025-1130/1131/1132/1133 QPC du 11 באפריל 2025 נערכה סעיף 30-3 מסמך 30-3 ל-33 בנוסח 9 ל-3. חוקה: הנחה בלתי ניתנת לביטול של אובדן על ידי désuétude (ללא רכושנות + 50 שנות גירוש של העולה המשדר) אינה מפרה לא PFRLR, לא את droit au recours juridictionnel effectif, ולא את droits de la défense; שידור סיום שבו הלאום הוא dépourvue de toute effectivité רודף אבל d'intérêt général ו-objectif de valeur constitutionnelle de bonne administration de la justice [אושר ראשוני: CC 2025-1130/1131/1132/1133 QPC]. יש לציין כי ההנמקה של ה-CC מתעדת שלושה מגבלות הגנה על תובעים במסגרת המשטר: השופט חייב לבטל את סעיף 30-3 שבו יישומו יהפוך את האדם לחסר אזרחות; סעיף 30-3 אינו מתנגד לילד קטין כאשר לא היה מתנגד להורה; והצהרת סעיף 21-14 נותרה זמינה.
• שלב ההצטיינות (21 בינואר 2026) - אשכול מסמכים מלא אושר. אשכול ה-21 בינואר 2026 כולל שלושה FS-B/FS-D דחיית arrêts של 1re ch. civ. (פרז. Champalaune), כולם מאומתים ב-Juricaf (מקור Légifrance): n° 24-13.921 (arrêt n° 43 FS-B, rejet; ECLI:FR:CCASS:2026:24.13.921; pourvoi é domili C, déquypte תוקף 9 בנובמבר 2001); n° 24-13.922 (rejet; ECLI:FR:CCASS:2026:24.13.922; פג תוקפו ב-9 באוקטובר. 2001); ו-n° 24-16.717 (arrêt n° 40 FS-B, rejet; ECLI:FR:CCASS:2026:24.16.717; the cursus-universitaire-en-France / אלג'יריה-residence case, délai expiré 19 ocsidenary stay. habituelle* קוטע את הדלאי של 50 שנה). רביעי, n° 24-16.718 (arrêt n° 41 FS-D), הוא בן לוויה לא B באותו יום. כולם פותרים את התדיינות המשפטית לגופו של עניין, לאחר ה-QPC, תוך שכבת מעצור המידתיות של CJEU/Tjebbes (§1.5) על הנחת סעיף 30-3 שחוקה כעת. (ה-Lead pourvoi 24-13.921 הוא זה שה-renvoi של 8 ינואר 2025 שלו ייצר את ה-CC QPC.)

תיקון V (מיושם כאן): טיוטה קודמת מתוארכת לעוגן désuétude "Cass. 1re civ., 8 janvier 2025, n° 24-13.922" ותיארה את ה-QPC כ"בהמתנה*. מקורות ראשוניים קובעים (א) את arrêts של 8 בינואר 2025 (מס' 90–93, עופרת 24-13.921) עשו את renvoi; (ii) ה-QPC הוחלט על ידי CC 2025-1130/.../1133 QPC du 11 באפריל 2025 (סעיף 30-3 תואם); וכן (iii) arrêt 24-13.922 מתוארך ל-21 בינואר 2026, לא 8 בינואר 2025. הכרונולוגיה המתוקנת מצוינת לעיל.