דין דם ילידי ישראל

IL-BTH-01 הוא המסלול יליד ישראל ius sanguinis לפי חוק האזרחות התשנ"ב-1952 §4(א)(1): מי שנולד בישראל שאביו או אמו היו אזרח ישראלי בזמן הלידה הוא אזרח ישראלי מלידה, מכוח החוק (ex lege). מסגור קריטי - ישראל מיישמת jus SANGUINIS (זכות הדם), לא jus soli (זכות האדמה): לידה על אדמת ישראל לבדה אינה מעניקה דבר ללא הורה אזרח ישראלי (נכון ל-2026-06-03). זהו אופן הרכישה העיקרי של הדור השני של אזרחים ישראלים ללא קשר למוצא האתני - ילדו של כל אזרח ישראלי (יהודי, ערבי, דרוזי, צ'רקסי, מתאזרח, עולה או תושבות לוואי) שנולד במדינה הוא אזרח בלידה. אין בקשה ואין שיקול דעת מיניסטריאלי: המעמד מתקבל אוטומטית והמעשה המנהלי היחיד הוא רישום לידה במרשם האוכלוסין לפי נוהל PIBA 2.2.0001. המסלול נבדל מבחינה סטטוטורית מ-IL-DSC-02 (נולד בחו"ל §4(a)(2), מוגבל לדור אחד) ומשלים ל-IL-SPC-01 (המסלול השיורי של §4A חסר אזרחות-ילד שנוגע בדיוק היכן ש-§4(א)(1) נכשל - אין הורה אזרח פלוס חוסר אזרחות). סעיף 24(3) של ICCPR (הצטרפות לישראל 1991-10-03) מחזק את זכותו של הילד לרכוש אזרחות (נכון ל-2026-06-03).

פירוט תפעולי על שני התנאים (נכון ל-2026-06-03). LOCUS (נולד בישראל): הטווח הטריטוריאלי עוקב אחר הממשל de facto של המדינה; PIBA רושם את המצב במהלך רישום הלידה בו מתרחשת הלידה בישראל. לאומיות הורית (כל אחד מההורים): מצב האזרחות של ההורה המשדר עצמו אינו מהותי עבור §4(א)(1) - בניגוד ל-§4(a)(2) (יליד חוץ לארץ), המגביל את ההעברה לטעמים מנויים ומגביל אותו לדור אחד בחו"ל. ילד שנולד בישראל להורה ישראלי שהוא בעצמו אזרח רק מלידה בחו"ל לפי §4(א)(2) עדיין מקבל אזרחות לפי §4(א)(1) - הגזירה לדור אחד בחו"ל (IL-DSC-02) נושכת רק בילדים שנולדו מחוץ לישראל, לא בילדים שנולדו בישראל. הוכחה: אזרחות הורית נקבעת באמצעות מרשם האוכלוסין / תעודת זהות; כאשר הסטטוס של הורה אינו רשום או שנוי במחלוקת, הרישום של הילד עשוי להתקיים עד להחלטה על אזרחותו של ההורה (רישום, אינו מקנה, מעמד §4(א)(1) - §4.2.1). כאשר הילד נולד בישראל ואף אחד מההורים אינו אזרח ישראלי, סעיף 4(א)(1) אינו חל; אם הילד נותר גם ללא אזרחות, המסלול השיורי הוא IL-SPC-01 (§4A בקשה מתקנת, גילאי 18-21, 5 שנות מגורים רצופות - מסלול אחר).

מסמכי רישום לידה (שימור שמות עבריים), לפי נוהל PIBA 2.2.0001 וחוק מרשם האוכלוסין התשכ"ה-1965 §6 (נכון ל-2026-06-03): (1) הודעת לידת חי (הודעת לידה חיה בבית חולים); עבור לידות בית, תעודת רופא/מיילדת או, אם לא, תצהירי אבהות בתוספת אישור רופא/ית רופא מומחה (נוהל §3.2.3); (2) תעודת זהות של הורים (תעודת זהות ישראלית) בה הם אזרחים/תושבים, או דרכון / תעודת מעבר (laissez-passer) כאשר הם זרים; (3) מקום שיש להוכיח מעמד של אזרחות הורית, רישומי מרשם האוכלוסין הקובעים כי האב או האם היו אזרח ישראלי בזמן הלידה. מכיוון שהרכישה היא ex lege, אין צורך בהוכחת עברית, אין הצהרת ויתור, אין הצהרת נאמנות ואין צורך במסמכים פיננסיים (לעומת התאזרחות IL-NAT-01). מסמכים תומכים בשפה זרה פועלים לפי הכלל הכללי: תרגום עברי מוסמך באמצעות נוטריון ישראלי מורשה (חוק הנוטריונים התשכ"ו-1976) וכאשר מעמד ההורה נשען על מסמכים ציבוריים זרים, אפוסטיל למדינות אמנת האג (הצטרפות ישראל 1971-11917-1977-11IF).

IL-BTH-01 הוא ex lege - אין בקשה לאזרחות, אין ראיון, אין שיקול דעת ואין שבועה (נכון ל-2026-06-03). הסטטוס מתאפיין אוטומטית בלידה; המעשה המנהלי היחיד הוא רישום לידה במרשם האוכלוסין (מרשם האוכלוסין) לפי נוהל PIBA 2.2.0001 (נוהל רישום לידה בארץ, מיום 2025-05-19) וחוק מרשם האוכלוסין התשכ"ה-1965 §6. הבחנה במכשיר דו-שלבי: (1) הודעת לידת חי (הודעה על לידה חיה) שהונפקה על ידי בית החולים/המוסד שבו התרחשה הלידה - זוהי הודעה בלבד, לא רישום רישום; בתי חולים מעבירים את הודעות הלאום ל-PIBA בערך פעמיים בשבוע. (2) רישום תקין בתוספת הוצאת תעודת לידה (תעודת לידה) על ידי פקיד רישום PIBA. עבור לידת בית, נעשה שימוש בתעודת רופא/מיילדת (או, אם לא, תצהירי אבהות בתוספת אישור OB/GYN מומחה). הקצאת מעמד (נוהל 2.2.0001 §4.2.1): כאשר שני ההורים - או האם - הם אזרחים ישראלים, הילד רשום כאזרח ישראלי וסמל האזרחות (סמל אזרחות) מוגדר במרשם. הרישום רושם את מצב §4(א)(1); זה לא מקנה את זה (הילד כבר אזרח מלידה). סמכות מחליטה/רישום: הלשכה המקומית של פיב"א (לשכת רשות האוכלוסין) / פקידת רישום בית חולים, במסגרת משרד הפנים.

דוקטרינת אייפקס הנוגעת IL-BTH-01 הוא עקיף, שכן כלל ה-ex-lege §4(a)(1) אינו מתדיין בעצמו; הקווים הרלוונטיים של בית המשפט העליון נוגעים למגבלות של אזרחות נגזרת/קטינה ורצפת חוסר אזרחות (נכון ל-2026-06-03). DNM 5331/24 קלמנט (דנ "מ 5331/24, 2025-12-07, 7-justice panel 6-1; Sohlberg DP majority, Ronen J. dissent) is the most recent apex pronouncement: it confined Citizenship Law §8(a) derivative-minor citizenship to the naturalization track (§§5-8) and excluded the Law-of-Return track, restoring the Ministry of the Interior's longstanding interpretation and emphasizing that the two acquisition regimes are distinct with distinct purposes. This sharpens the boundary around §4(a)(1): a child born in Israel to an ALREADY-citizen parent is a citizen at birth under §4(a)(1) regardless of the parent's acquisition mode, whereas §8(a) reaches only a minor whose parent LATER naturalizes — the two must not be conflated. On the statelessness floor, AAA 8277/17 Zayoud (עע" מ 8277/17, 21-07-2022, פאנל 7 שופטים; ביטול סעיף 11(ב)(2) חוקתי רק עם הגנה על מגורים קבועים מפני חוסר אזרחות) ומעמדה של ישראל כמדינה צד לאמנת חוסר אזרחות משנת 1954 (אשר אושררה 1958-12-23) מעגנים את מגבלת המידתיות על יצירת חוסר אזרחות בילדות - הרקע המדיניות שלעומתו §4(א)(1) המסלול השיורי של §4(א)(1) IL-SPC-01) פועלים כארכיטקטורה של ישראל ללא חסר אזרחות. מסגרת הביקורת החוקתית (בנק המזרחי המאוחד CA 6821/93; חוק יסוד: כבוד האדם §8) מספק את עדשת המידתיות אך לא הופעל כדי להמיר את סעיף 4(א)(1) ל jus soli - דוקטרינת הקודקוד הישראלית מתייחסת לאזרחות הלידה כמוסשבת jus sanguinis.

אין מקבל החלטות על פי שיקול דעת עבור IL-BTH-01 מכיוון שהסטטוס נקבע מתוקף חוק (נכון ל-2026-06-03). רשות הרישום היא רשות האוכלוסין וההגירה (פיב"א / רשות האוכלוסין וההגירה), שהוקמה בשנת 2008 במסגרת משרד הפנים, הפועלת באמצעות הלשכות המקומיות (לשכות אזוריות) ופקידות הרישום בבתי החולים; PIBA מיישמת את חוק מרשם האוכלוסין באמצעות נוהל 2.2.0001 ומתעדת את סמל האזרחות §4(א)(1). המסגרת הסטטוטורית יושבת על שר הפנים (שר הפנים), המופקד על ניהול חוק האזרחות (§17), אך השר לא מפעיל שיקול דעת של הענקה על סעיף 4(א)(1) - בניגוד לאזרחות §5 (בשיקול דעת, §5(ב)) או הענקת §9. לסוכנות היהודית אין תפקיד במסלול זה (היא פועלת רק בעליית חוק השבות, IL-HIS-01). עבור ילד שנולד בחו"ל להורה ישראלי ערוץ ההקלטה המקביל הוא הקונסוליה הישראלית (רישום לידה קונסולרית, IL-DSC-02) - אבל זה המסלול §4(א)(2), לא §4(א)(1).

Because §4(a)(1) is ex lege and non-discretionary, there is rarely a 'refusal' to appeal — disputes typically concern a registry REFUSAL to record the child as a citizen (e.g., where the parent's own citizenship is contested) rather than a denial of a citizenship application (as of 2026-06-03). The standard PIBA review chain applies to any such registration refusal: (1) internal administrative appeal (ערר פנימי) under PIBA Procedure 1.6.0001, filed in writing within 21 days, once; (2) onward administrative review to the District Court sitting as the Court for Administrative Affairs (בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים) — note the Appeals Tribunal's citizenship jurisdiction is limited to §7 spouse matters, so a §4(a)(1)/registration dispute goes directly to the administrative court; (3) the Supreme Court as Court of Appeals in Administrative Matters / HCJ. A tertiary source asserting Family Court jurisdiction over citizenship matters is ERRONEOUS — citizenship/registry review is an administrative-law matter.

Q: Does being born in Israel make a baby an Israeli citizen? A: No — only if a parent is an Israeli citizen at the time of birth. Israel is jus SANGUINIS, not jus soli; birth on Israeli soil alone confers nothing (as of 2026-06-03). Q: Does it matter which parent is the citizen? A: No — father OR mother suffices (§4(a)(1)). Q: Does the parent's own citizenship mode matter? A: No — the transmitting parent may be a citizen by return, residence, naturalization or birth; for a child born IN Israel there is no one-generation cap (that cap applies only to children born ABROAD under §4(a)(2), IL-DSC-02). Q: Is there an application or oath? A: No — the status is ex lege; the only step is birth registration under PIBA Procedure 2.2.0001. Q: What if a child is born in Israel to two non-citizen parents and is stateless? A: §4(a)(1) does not apply; the residual route is IL-SPC-01 (§4A affirmative application ages 18-21, 5 consecutive years' residence) — a separate route, not this one. Q: Does the child keep a foreign nationality inherited from a parent? A: Yes — Israel permits dual nationality by default (§14); §4(a)(1) acquisition is not conditioned on renouncing any other nationality. Q: Is there a fee? A: No acquisition fee; the first ID card is free (replacement ILS 145).