Israel

סעיף 4(א) + סעיף 9 — צו בית דין למשפחה + רישום שר הפנים. מינקות בלבד.

סעיף 4(א)(1): יליד ישראל להורה ישראלי. רכישה אוטומטית.

הוראת שעה — ולא חקיקת קבע — שסעיף 3 שלה אוסר על שר הפנים, על אף סעיף 7 לחוק האזרחות, להעניק אזרחות או רישיון ישיבה לתושב האזור (יהודה ושומרון/עזה) או לאזרח מדינת אויב המנויה בתוספת (איראן, לבנון, סוריה, עיראק). קיימים רק חריגים צרים של היתר שהייה לפי סעיף 4 וחריג הומניטרי לפי סעיף 7; אף אחד מהם אינו מבשיל לתושבות קבע או לאזרחות.

מוצא (שושלת) מתקופת המנדט הבריטי בארץ-ישראל שלפני 1948 אינו מקנה כשלעצמו אזרחות ישראלית — אין עוגן חוקי עצמאי של מוצא. זהו מסלול ראייתי-תיעודי: מסמכי המנדט, ארכיוני הסוכנות היהודית הטרום-מדינתיים ומסמכים אזרחיים מאומתים באפוסטיל מוכיחים זכאות לרכישה מכוח ישיבה לפי סעיף 3 (IL-RES-01) או, לבעלי שושלת יהודית, מכוח חוק השבות.

מי שנולד מחוץ לישראל להורה אזרח ישראלי הוא אזרח מלידה לפי סעיף 4(א)(2), אך העברת האזרחות מכוח מוצא מוגבלת לדור אחד בלבד שנולד בחו"ל. כאשר ההורה הישראלי היחיד הוא בעצמו אזרח אך ורק מכוח לידה בחו"ל, הילד שהוא דור שני בחו"ל אינו רוכש אזרחות באופן אוטומטי ועליו לבקש הענקה לפי שיקול דעת מכוח סעיף 9(א)(2).

כל יהודי זכאי לעלות לישראל ולקבל אזרחות אוטומטית. סעיף 4ב מגדיר יהודי. קו פסיקה בג"צי: רופייזן, שליט, מילר, פסרו, נעמת, 11013/05.

סעיף 4א מרחיב זכות עלייה לבן, נכד, ובן זוג של יהודי. פסק דין 2025-12-07 הבהיר עיגון זמני.

מסלול מעשי לקהילות שאינן מוכרות כיהודים לפי חוק השבות — הפלאשמורה מאתיופיה ובני מנשה מצפון-מזרח הודו. אנשים אלה נקלטים בהחלטת ממשלה לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (לגבי הפלאשמורה, החלטת ממשלה 713 מ-28 בנובמבר 2021, על קריטריון 'זרע ישראל' של קרוב מדרגה ראשונה; לגבי בני מנשה, תוכנית ממשלתית מנובמבר 2025), מקבלים רישיון לישיבת קבע, ועוברים גיור אורתודוקסי (אגף הגיור, או בסיוע שבי ישראל). רק לאחר הגיור — כ'יהודי' לפי סעיף 4ב לחוק השבות — הם רוכשים אזרחות ישראלית מכוח שבות מאליה לפי סעיף 2(א) לחוק האזרחות, ללא תנאי ההתאזרחות שבסעיף 5(א) ובשמירה על אזרחותם הקודמת לפי סעיף 14. ניגוד: ביתא ישראל (יהודי אתיופיה) מוכרים כיהודים ועולים ישירות לפי חוק השבות (מסלול IL-HIS-01, לא כאן).

סעיף 7 שיקול דעת שר הפנים. מסלול בן-זוג מדורג 4 שנים (פס"ד סטמקה 1999).

מי שאינו אזרח ושירת שירות סדיר בצבא-הגנה לישראל ושוחרר כחוק פטור לפי סעיף 6(א)(1)(א) מרוב תנאי ההתאזרחות שבסעיף 5(א) — הימצאות, מניין שלוש מתוך חמש שנות ישיבה, ידיעת עברית וויתור על אזרחות קודמת — ונותר רק תנאי כוונת ההשתקעות שבסעיף 5(א)(4). המסלול חל רק על מתגייסים שאינם אזרחים (חיילים בודדים, מתנדבי מח"ל); שר הפנים מעניק את האזרחות לפי שיקול דעתו מכוח סעיף 5(ב).

סעיף 6(א)(2) — הורה לחייל שנפל בשירות או נפל בשבי. שיקול דעת שר הפנים.

סעיף 5 - 3 מתוך 5 שנות מגורים + ידיעת עברית + שבועת אמונים + ויתור אזרחות קודמת.

פלסטינים תושבי מזרח ירושלים מחזיקים במעמד של תושבות קבע לפי חוק הכניסה לישראל — מעמד אזרחי נחות מאזרחות, אשר פוקע כאשר מרכז חייו של המחזיק עובר לחוץ לארץ וניתן לבטלו בשל הפרת אמונים. תושבי קבע רשאים, בנפרד, לבקש התאזרחות לפי סעיף 5 לחוק האזרחות.

מי שהיה אזרח פלסטיני לשעבר, נרשם כתושב ישראל במועדים שנקבעו ועמד בתנאי הנוכחות הרציפה, רכש אזרחות ישראלית מכוח ישיבה לפי סעיפים 3 ו-3א לחוק האזרחות. אופן רכישה זה, המבוסס על נוכחות ורישום ולא על קשר דם, היה הדרך העיקרית שבה רכשה האוכלוסייה הערבית שנותרה בישראל את אזרחותה.

דרך עלייה טרייה (סעיף 2) או התאזרחות (סעיף 5). סעיף 14 הוא אזרחות כפולה לא חידוש.

מי שנולד בשטח שהיה אז ישראלי ולא הייתה לו מעולם שום אזרחות רשאי לרכוש אזרחות לפי סעיף 4א בבקשה יזומה המוגשת בין יום הולדתו ה-18 לבין יום הולדתו ה-21, לאחר חמש שנות ישיבה רצופות בתכוף לפני כן. זו אינה חזקת אסופי — בישראל אין כלל אזרחות-אסופי אוטומטי; חסר האזרחות חייב לתבוע זאת בעצמו בחלון 18-21.

שר הפנים רשאי, לפי שיקול דעתו, לאזרח תושב בגיר של אזור המוחזק על ידי צה"ל המזדהה עם המדינה ואשר הוא — או בן משפחתו — פעלו פעולה של ממש (מעשה בעל ערך) לקידום ביטחון המדינה, כלכלתה או עניין חשוב אחר שלה, אף אם לא נתקיימו תנאי סעיף 5(א). זו הענקת זכות איכותית ולא כספית: לישראל אין משטר אזרחות-בתמורה-להשקעה.

בגיר רשאי לוותר על אזרחותו הישראלית בהצהרה בכתב, אך הוויתור נכנס לתוקף רק בהסכמתו המכוננת של שר הפנים. סעיף 10א מאפשר, במקרים מצומצמים, לתושב בגיר לוותר על אזרחות שנרכשה מכוח שבות כדי לשמור על אזרחות אחרת.

המדינה רשאית לשלול אזרחות ישראלית בשל מסירת פרטים כוזבים, בשל הפרת אמונים (טרור, בגידה או קבלת מעמד במדינת אויב), או במסלול קצבאות הרשות הפלסטינית, בדרך כלל בצו בית משפט בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה ובכפוף להגנה מפני היעדר אזרחות. בית משפט פלילי רשאי אף הוא לשלול אזרחות עם הרשעה.